ישראל הליברלית לא מתה

גם למיעוט יש חשיבות: איך מציגים את ישראל הליברלית - כשהממשלה שמרנית?

השבוע הושבעה ממשלת ישראל ה-37, שנבחרה כדת וכדין.

אנחנו מקווים שהיא תפעל נכון בנושאים שאינם בלב המחלוקת בישראל, כמו משבר האקלים ובריאות הציבור, אך כמי שמאמינים בערכים ליברליים - הפרדת דת ומדינה, שוויון מגדרי, זכויות הקהילה הגאה, שותפות יהודית-ערבית והתקדמות מדינית - אין לנו הרבה ציפיות מהממשלה הזו. הממשלה וחבריה יישפטו לפי החלטות ומדיניות אבל אנחנו מודאגים כבר מעכשיו.

אחת השאלות שנשאלות הכי הרבה פעמים בהרצאות שאנחנו מעבירים היא איך אפשר להציג את ישראל הליברלית, עם ממשלה כל כך שמרנית?

ישראלים שואלים, ואפשר לגמרי להבין אותם, איך הברית הישראלית-דמוקרטית טוענת שישראל מחזיקה בערכים משותפים עם המפלגה הדמוקרטית - מחויבות לשלום, לצדק מגדרי ולחופש דת - כשהממשלה הנבחרת לא מחויבת אליהם? אמריקאים שואלים, ואפשר לגמרי להבין אותם, האם לא הגיע הזמן להרים ידיים ולוותר?

התשובה שלנו טמונה בגרף שאתם רואים בתמונה - אלה תוצאות הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016. כזכור לנו, דונאלד טראמפ ניצח בענק - עם 306 אלקטורים, לעומת 232 אלקטורים בהן זכתה יריבתו הילארי קלינטון. לידידינו בארה"ב אנחנו מראים את השקף הזה ושואלים שאלה אחת: מישהו מכם ויתר? מישהו מכם ראה את תוצאות הבחירות ואמר, "אוקיי, אמריקה אבודה, הגיע הזמן להוציא דרכון קנדי"?

ברור שלא. כל אמריקאי שאנחנו מדברים איתו משיב בשלילה, ובצדק: אמריקה הליברלית, המחויבת לערכים הליברליים, אמנם הפסידה ב-2016, אבל גם למפסיד יש חשיבות - הליברלים באמריקה יצאו לרחובות, עדכנו את עמדותיהם, ריעננו את השורות והתארגנו פוליטית. אחרי הרבה עבודה קשה, הם גם ניצחו.

הדבר נכון גם לגבי ישראל: המחנה הליברלי חטף מכה בבחירות האלה, אבל זה לא אומר שהוא הוכרע סופית - לחברה האזרחית, לעמותות, למגזר העסקי ולאנשים פרטיים עדיין יש כוח להשפיע, גם אם הם המיעוט. למעשה, התפקיד שלהם חשוב במיוחד כאשר הם נמצאים באופוזיציה.

גם אם הממשלה הנבחרת מייצגת את רוב ישראל (ולא בטוח בכלל שרוב ישראל תומכים במדיניות השמרנית שלה, בעיקר בנושאי נשים ולהט"ב) זה לא אומר ש-"ישראל אבודה". זה אומר שעבודה רבה מצפה למחנה הליברלי בישראל, אבל בדיוק בשביל זה אנחנו פה - כדי לחבר בינו לבין מקבילו בארה"ב, כדי שיוכלו ללמוד זה מזה ולהיות טובים יותר, ביחד.